למה אוכלים פירות יבשים בט"ו בשבט?

הרב שמואל גנוט

פירות יבשים

עוד מעט מגיע חג צבעוני ושמח, חג טו בשבט, ראש השנה לאילנות, מיני חג בין חנוכה לפורים, חג שבו נפתח שולחן צבעוני וטעים ונאכל משהו שהוא בין פרי לממתק, אולי בריא, אולי לא, אבל בטוח טעים במיוחד. פרי שעבר מסע ארוך ממפעלים גדולים בחו"ל שם הבוגרים שלנו מקורס משגיחי כשרות דאגו שיבא טעים וכשר בכשרות מהודרת אליכם. אז מה הסיבה? למה אנחנו בחג הזה מעמיסים מכל הבא ליד פירות יבשים? רוצים לקבל תשובה? בשמחה, בשביל זה אנו פה.

מה הוא ט"ו בשבט?

טו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, במשנה בראש השנה כתוב: 

"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.

בְּאֶחָד בְּנִיסָן – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.

בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.

בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.

בְּאֶחָד בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."

אז כמו שאנחנו יודעים תמיד פוסקים כדברי בית הלל ולכן נפסק ראש השנה לאילנות בחמישה עשר בו, או במילים אחרות, ט"ו בשבט.

מה זה אומר ראש השנה לאילנות?

בארץ ישראל יש לנו המון מצוות התלויות בארץ, כמו שמיטה, ביכורים, ערלה, תרומות ומעשרות, לקט שכחה פאה ועוד. לכל אחת מהמצוות האלו יש כל מיני דינים למשל, אסור לתרום תרומות ומעשרות מפירות שנה אחד, על פירות השנה השניה, כלומר: אם יש לי ערימה של תפוחים משנה מסויימת, ועוד ערימה משנה אחרת, ואני נניח צריך לתרום מכל אחת עשרה תפוחים, אסור לי לקחת עשרים תפוחים מערימה אחת כדי לפתור את שני הערימות, אלא עליי לתרום מכל ערימה בנפרד, ומתי מתחלפת שנה? נכון מאוד בט"ו בשבט.

מתי טו בשבט לא קובע לי לעניין מצוות התלויות בארץ?

ובכן יש כמה אפשרויות, למשל לעניין ערלה בפירות, על פי הלכה לעץ חדש יש לספור שלושה שנות ערלה ועוד בשנה נוספת שנחשבת לנטע רבעי. במקרה הזה היום הקובע הוא ראש השנה הרגיל שהוא א' תשרי… ובכן זה לא מדוייק, למה אתם שואלים? שאלה מצויינת!

לפי הלכה שנה לעץ נספרת מהיום שהוא נחנט באדמה. כלומר לפי שהוא נטע שורשים עוד לא מתחילים לספור שנים, וזמן חניטה לעץ הוא 45 יום ולכן את ספירת השנה מתחילים מט"ו באב זה 45 יום לפני ראש השנה, אבל בכל אופן ההתחלה היא בראש השנה.

נחזור לעניינינו – אז למה אנחנו אוכלים כל כך הרבה פירות יבשים?

את ראש השנה הרגיל שלנו, אנו מציינים בתפילות ובקשות, חוגגים את המלכתו של המלך עלינו.

את ראש השנה לאילנות, אנו חוגגים באכילת תוצרת האילנות שזה פירות.

אוקי, אז למה פירות יבשים? למה לא פירות חיים?

האמת? אין שום עדיפות לאכילת פירות יבשים על פני פירות חיים! להפך, פירות חיים הם בריאים יותר, טעימים יותר (לטעמי) וזולים יותר (לא תמיד), וכמובן סיכוי טוב יותר שיהיו נקיים מחרקים, בעבר כתבנו מאמר שלם על איך לבדוק פירות יבשים מחרקים.

הסיבה שנהוג לאכול פירות יבשים נובעת כנראה עקב כך שבשנים עברו קשה מאוד היה להשיג פירות טריים מארץ ישראל, עם ישראל חי בגולה והשתוקק לאכילת פירות קדושים מארץ הקודש אבל המסע הארוך בספינות לחול היה יותר מידי לפרי חי, ולכן הפירות יובשו ונארזו למסע הארוך ומשם נשאר המנהג.

דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון

כנראה שחלק גדול מהפירות היבשים, בכלל לא פירות ארץ ישראל, שכל עניין ט"ו בשבט נוגע רק להם, הפירות היבשים מגיעים ממפעלים גדולים בחו"ל שם בוגרי קורס משגיחי כשרות שלנו עמלים קשה להביא לכם תוצרת נפלאה ולכן אנו לא נמנע מכם לאכול מזה.

תמיד תזכרו: הכול כדאי במידה ובמשורה… ואם תרצו להעמיק את הידיעות על נושאי הכשרות המרתקים, תמיד תוכלו ליצור קשר עם מרכז דעת להרשמה לקורס משגיחי כשרות, שם כל הידע הזה יעבור אליכם כמו שעבר אליי.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הירשם לניוזלטר שלנו