הידור מצווה

הידור מצווה

הגאון הגדול הרב אשר וייס שליט"א

ראש ביהמ"ד 'דרכי תורה' ואב"ד 'דרכי הוראה', מפוסקי הדור

ר' אשר וייס

הידור מצווה

הידור מצווה

"זה אלי ואנוהו"

"זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין".

אם הוי מדאורייתא או מדרבנן

יש לעיין האם הלכה זו היא מדאורייתא או מדרבנן, והפשטות שזה מהתורה מהדרשה שהגמרא דורשת מהפסוק זה אלי ואנוהו, וכן יש הוכחה מהגמרא שציצין במילה חוזר עליהם אפילו בשבת כל זמן שלא פירש, וזה הרי רק משום הידור מצוה של זה אלי ואנוהו, רואים שהלכה זו מן התורה, וכך נקט השאגת אריה, ומדברי הריטב"א בסכות גבי אגד הלולב מבואר להדיא שדין זה מדרבנן, ולענ"ד צריך לומר שדין זה הוא מן התורה שיש להתנאות במצוות באופן כללי, ונמסר הדבר לחכמים לקבוע את שלמות המעשה, והם בחכמה יתירה קבעו פרטיה ודקדוקיה.

הידור מצוה לאחר עשיית המצוה

ידוע מש"כ הגרי"ז בספרו על הרמב"ם הלכות חנוכה בשיטת הרמב"ם במילה דאף בחול אינו חוזר על ציצין שאין מעכבין דזה משום דאין להוסיף הידור לאחר גמר קיום המצוה דאין גדר הידור מצוה אלא בעידנא דעסיק במצוה, וכבר האריך בזה הבית הלוי והסתפק לפי"ז במי שבירך על אתרוג שאינו מהודר כ"כ ואח"כ נזדמן לידו אתרוג מהודר אם יטלנו לקיים מצוה בהידורה, אך באמת נראה לכאורה דיש גדר הידור מצוה אף שלא בשעת קיום המצוה דעצם היפוי של ה"חפצא דמצוה" יש בה חיבוב מצוה, שהרי אמרו בברייתא ד"זה אלי ואנוהו" דכורך את הס"ת בשיראין נאין, והרי הידור זה דשיראין נאין אינו בשעת קריאה ולא בשעת כתיבת הספר א"כ אין זה בשעת קיום המצוה, וע"כ דיש גדר הידור בעצם החפצא דמצוה אפילו שלא בשעת קיום המצוה, אך נראה דגדר הידור דעשיית המצוה בודאי אינו נוהג אלא בשעת קיומה, ונתבאר דהידור דציצין שאין מעכבין הוי גדר הידור במעשה המצוה ושפיר כתבו בשי' הרמב"ם דאינו נוהג אלא בשעת קיום המצווה.

הידור מצווה באיגוד לולב

ר"ת כתב שאין אשה עושה ציצית ואוגדת לולב, כיון שאינה מצווה במצוות אלו, ותמוה בשלמא ציצית ניחא היות ואינה בלבישה אינה בקשירה, אולם אגד לולב זה משום זה אלי ואנוהו, וכי נפסול אשה מלתלות קישוטי הסוכה כיון שאינה מצווה בישיבה. וצ"ל דיש שני גדרים שונים בהידור המצווה, א. יופי של חפצא של המצווה, כגון סוכה נאה, טלית נאה, ס"ת נאה. ב. הידור באופן קיום המצווה כגון שלא לסמוך על שומע כעונה. ונראה דגם גדר הידור דאגד בלולב אינו גדר הידור דנוי ויפוי כסוכה נאה, אלא הוי גדר של הידור בחפצא של מעשה המצווה, ולכך כתב ר"ת שאשה לא תאגוד את הלולב.

קדימה באופני ההידור

והנה לפי מה שנתבאר דמלבד גדר הידור מצוה של נוי ויפוי החפצא יש להדר גם בדיני המצוה ושלימות המעשה, יש לעיין אם יש דין קדימה לאחד משני גדרי ההידור, כגון מי שיכול להדר ולקנות אתרוג יפה יותר על חשבון אחד מד' מינים שאינו כשר לכל הדעות מה עדיף, וכן גבי מצות שופר האם עדיף להדר בשופר של איל או בשופר נאה של מין אחר.
ולכאורה נראה דעדיף הידור בשלימות המצוה מההידור בנויה, וכדמות ראיה ממה שאמרו בירושלמי יומא "משובח בגופו ומשובח במראיו, משובח בגופו קודם", וצ"ב בגדר "משובח בגופו" ובקרבן העדה פי' שם דהיינו קרבן שמן, וצ"ב דא"כ מה זה "משובח במראהו" וכי יש ענין נוי ויופי בבהמה מלבד שומנה וגודלה, ולכאורה היה נראה לבאר דמשובח בגופו היינו בהמה תמימה ללא שמץ מום שאפילו מום שאינו פוסל אין בה וזה הידור בדין "תמים" בקרבן, ואמרו דמשובח בגופו עדיף ממשובח במראהו, משום דעדיף להדר במעשה המצוה מנויה.

ערך והביא לדפוס:
הרב שמואל יאקב שליט"א דיין בבית מדרשו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
הידור מצווה

הידור מצווה

הגאון הגדול הרב אשר וייס שליט"א ראש ביהמ"ד 'דרכי תורה' ואב"ד 'דרכי הוראה', מפוסקי הדור "זה אלי ואנוהו" "זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות, עשה

קרא עוד »

הירשם לניוזלטר שלנו